סכסוך ירושה יכול לפרוץ עוד בטרם פטירתו של אדם, לכן הצורך לדאוג לגורל הרכוש, הנצבר במהלך החיים, הינו חיוני, תמיד, ולא רק לעת זקנה.

צורך זה צף ועולה בצמתים חשובים בחיים - לקראת נישואין, במהלך הליך גירושין או לאחריו, לפני נישואין שניים, במסגרת זוגיות ללא נישואין, בעקבות 'זכייה' ברכוש רב, לצורך תמיכה בצאצאים, על רקע סכסוך בתוך המשפחה וכו'.

כאשר ישנה בחירה שלא לחלק את הרכוש בהתאם להסדר שקיים בחוק הירושה הישראלי, יש לפעול לעריכת צוואה, אשר תקבע הסדר ייחודי בהתאם לרצונו של המוריש, להרכב המשפחתי שלו, ולמאפייני הרכוש שלו, ומינוי מנהל עיזבון, עפ"י הצורך.

לאחר פטירה, ולצורך העברת רכוש ליורשים - עפ"י דין ו/או עפ"י צוואה, יש לפעול להוצאת צו ירושה ו/או צו קיום צוואה. במקרה של רכוש בחו"ל, יש לפעול לקיום הצו בחו"ל, והכל - כדי שניתן יהיה לפעול לכינוס הרכוש ולמימושו.

כאשר יורש פוטנציאלי מעוניין לתקוף צוואה, עליו לנקוט בהליכים לצורך התנגדות לצוואה. במקרה כזה, יש צורך בייצוג בבימ"ש לענייני משפחה. לעיתים, כאשר יש הסכמה של כל הצדדים הנוגעים בדבר, פתרון סכסוך ירושה נעשה בדרך של עריכת הסכם חלוקת עיזבון, שמשקף את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, מייתר עלויות משפטיות וחוסך עוגמת נפש.

​

ניהול עיזבון

במקרים בהם עיזבון כולל רכוש רב או מורכב, או שיש לחלקו בין מס' רב של יורשים, או כאשר המוריש מורה בצוואתו על מינוי מנהל עיזבון, או כאשר הזוכים הינם מוסדיים - מתמנה מנהל עיזבון אשר, בין היתר, עוסק ב-

איתור נכסי העיזבון.

ייצוג בתביעות המוגשות כנגד העיזבון - תביעות חוב, תביעות למזונות מן העיזבון וכו' 

חלוקת העיזבון - לרבות מימוש נכסים בדרך של מעין מכרז, פיקוח על הנצחות, הקמת הקדשות, וכו'.

לעיתים, חלוקת עיזבון תעשה, לאו דווקא, עפ"י המפורט בצוואה או המתחייב עפ"י דיני הירושה, אלא על בסיס הסכמה של הנוגעים בדבר. לצורך כך יש לערוך הסכם חלוקת עיזבון, ויש חשיבות גדולה למועד עריכתו.